שמואל הררי

שמואל הררי זצ״ל

 

שמואל בן 35 במותו, נפל בקרב גבורה בדרום לבנון בכ״א תשרי, התשפ״ה.

 

בן לג׳ייקוב וקולט, ואח לסטפני, אייבי, וג׳ו. נשוי לאנה, ואב לעידן, גבריאל, ויעל. שמואל נולד וגדל בארצות הברית בקהילה היהודית החלאבית, ילד שלישי מתוך ארבעה להורים שהגרו בקטנותם ממצרים לניו יורק. 

 

בצעירותו כבר נודע שמואל כנער שאוהב את כולם ואהוב על ידי כולם, נוטה לשחק ולדמיין, ומעריך עבודת כפיים. בגיל 17 שמואל החליט שהוא רוצה לקשור את עתידו עם מדינת ישראל מתוך אהבה והתחייבות עמוקה לעם ישראל. בתום לימודיו הוא הגיע לישראל ללמוד בישיבת לב התורה בבית שמש עם המטרה להמשיך אחר כך לשירות בצה״ל.

 

שמואל התגייס בגיל 19 ושירת כלוחם לשלש שנים בנצח יהודה וגם שירת כמפקד בסיומו קורס מ״כים. עבורו השירות בצה״ל היתה משימה קדושה ויישום הערכים שהוא ספג מביתו, מקהילתו, ומלימודיו, והוא היה גאה לשרת במילואים לאורך כל חייו. מראות הטבח של שמחת תורה התשפ״ד זעזו את שמואל עד נפשו והוא התייצב מיד להלחם במלחמה שאין צודקת ממנה. את רובו של שנתו האחרונה הוא השקיע במילוי תפקידו במילואים בצפון הארץ, ברצועת עזה, ובדרום לבנון. בלי לחשוב פעמיים, בלי להסס לרגע.

 

בישראל הכיר שמואל את רעייתו אנה, שגם היא עלתה לישראל מצרפת, וביחד הביאו לעולם את שלושת ילדיהם שתכונותיו של שמואל נמצאים בתוך כל אחד מהם. הוא היה בעל מסור ורומנטי שתמיד שם את צרכי אשתו לפני צרכי עצמו, ואבא שאהב לספר סיפורים לילדיו ולהדביק אותם באהבתו לארץ בעבודה בגינה או בטיולים וקמפינג. 

 

את אהבתו להתיישבות הארץ ובנינהּ הוא הביא לקריירה שלו, בה הוא עסק בתחזוקת תשתיות שכוללות השקייה, ביוב, ודרכים, ועד גני שעשועים לילדים ובריכות שחייה. בכל מקום שהוא הלך ובכל מעשה שהוא עשה שמואל נזכר בחיוך הקסום שלו, ובחיוך שהוא הביא לסובבים אותו. 

 

שמואל בנה לעצמו חיים ומשפחה למופת בישראל אבל תמיד שמר על קשר חזק עם משפחתו וקהילתו בחוץ לארץ. הוא היה חלוץ במסע העלייה שלו ובכך שימש כקשר חשוב בין יהודים בגולה לארץ ישראל, וגם למקור השראה לאחרים שעלו לישראל והתגייסו לצה״ל בעקבותיו.

 

ומעל הכל שמואל נודע בצניעות שלו. איש של מעשים ולא של דיבורים גבוהים. שבכל דרכיו חיפש רק איך להרים את הזולת. יהי זכרו ברוך.  

 

שמואל חברי היקר, אני עליתי לישראל בהשראתך, בזכותך.

האמנת בי והחזקת בידי ואהבת אותי.

אני אוהב אותך ומתגעגע לך.

תודה על כל מה שעשית עבורי.

משה סתהון